התפיסה החינוכית

תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, הינה תנועת נוער ציונית התיישבותית, הרואה בחינוך בכלל, ובחינוך הבלתי פורמאלי בפרט, מנוף לצמיחה ושינוי המציאות, וכלי לעיצוב האדם.

הפעולה החינוכית של תנועת הנוער נשענת על ערכיה המובילים:

שוויון ערך האדם, אחריות ומעורבות, ציונות וחיי משפחה חברה וקהילה סולידאריים.

פעילות תנועת הנוער במעגלים הסניפיים והארציים כאחד, נעשית תוך הדגשת תפקידם של בני ובנות הנוער כמחוללי שינוי בתנועה ובחברה הישראלית, ותוך חינוך ועידוד לאקטיביזם בחיי הקהילה והיישוב.

התנועה פונה לארבעה קהלי יעד מרכזיים המזינים זה את זה בקשרי גומלין:

השכבות הצעירה (ד´- ח)´, השכבה הבוגרת (ט´- י”ב), מסגרת ההגשמה, קהילת היישוב.

בסיס ייסודה של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, בתנועה המיישבת של האיחוד החקלאי, שהיוותה זרם התיישבותי ייחודי מבין זרמי ההתיישבות הותיקים בשנות ה 30 של המאה ה – 20 .

במהלך פורץ דרך ייסדה התנועה המיישבת את התפיסה של “קואופרציה חופשית“, בלתי כפויה, לאספקת אמצעי ייצור ובשיווק המוצר המוגמר לחקלאי בכפר, תוך מתן דגש לעידוד היוזמה האישית של החברות והחברים.
בנוסף, נמנעה התנועה המיישבת מכל זיקה, ישירה או עקיפה מגופים מפלגתיים, זאת מתוך ההכרה שתפיסתו הפוליטית של האדם בכפר היא עניינו האישי, והחיים בצוותא בתוך היישוב יכולים להתקיים גם כאשר הדעות הפוליטיות חלוקות.

כך, שהדגש/ הערכי המוביל והמחייב את כלל חברי האיחוד החקלאי היה לקהילה, ובאופן יחסם לחברים והחברות בה, וכן לחברה בכללותה, הכל תוך קבלת מרות האגודה השיתופית בנושאים אלו.

תפיסות פורצות דרך אלו, של הקואפרציה החופשית, והמנעות מפלגתית הוכיחו את עצמן לאורך כל שנות קיומה של האיחוד החקלאי, וכיום תפיסתם החדשית הפכה להיות הנורמה המקובלת במרחב הכפרי כולו.

בתוך כך החלה תנועת הנוער את פעילותה בשנת 1978, מתוך רצון לחזק ולשמר את התפיסות הייחודיות של התנועה המיישבת. תהליך ההכרה בתנועת הנוער של האיחוד החקלאי הושלם בשנת בספטמבר 1987, ומאז ועד היום מעניקה תנועת הנוער של האיחוד החקלאי מסגרת חינוכית בלתי פורמאלית עשירה לאלפי בני ובנות נוער בעשרות יישובים וסניפי פעילות בפריסה ארצית מרשימה.

 

ייחודיות תנועת הנוער של האיחוד החקלאי:

  1. מיקוד במרחב הכפרי- התיישבותי המאפשר “התמחות” עם המרחב והאתגרים השונים שעימם מתמודדות הקהילות, זאת תוך שמירה על קשר ועבודה ישירה למול קהילת היישוב וצרכיה המשתנים.
  2. שמירה על עיקרון בלתי המפלגתית, המאפשר לכלל בני ובנות הנוער בקהילת היישובים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בפעילות ללא חשש לתיוג.
  3. מבנה פעולה אינטימי ומשפחתי, המתאפשר בשל שמירה על גודלה הקטן (יחסית) של תנועת הנוער. כך מתאפשר ביטוי, גאוות יחידה וזהות ייחודית לכל סניף בתנועה, המשקף צביון וייחוד של כל אחת מהקהילות המרכיבות את תנועת הנוער.
  4. ריבוי של פלטפורמות פעילות ארצית המייצרות הזדמנויות לבני ובנות הנוער להיחשף אל גווני החברה הישראלית ולקשור קשרי חברות של אמת עם בני נוער ממקומות שונים, רחוקים וקרובים.
  5. טיפוח קידום ושימור מרחב הפעולה של בני ובנות הנוער בתנועה מתוקף העיקרון של “נוער מוביל נוער”, זאת באמצעות אופני הפעולה בסניפים וברמה הארצית.

 

המסמכים המכוננים את התפיסה החינוכית הנם:

  1. עקרונות התנועה – עקרונות ההפעלה של התנועה אשר נכתבו ב 1978 בוועידת ההקמה ונוספו אליהם עקרונות נוספים על ידי מועצת הנוער בסוף שנות ה90. עקרונות אלה מבטאים את התפיסה החינוכית הלכה למעשה ובאים לידי ביטוי בכל אופני הפעילות התנועתיים.
  2. דמות הבוגר – תמונת הראוי לבוגר תנועת הנוער, המסמך נכתב ב”שנת המפנה” כפי שהוגדרה ב 2008. בשנה זו עומק התפיסה החינוכית התעמקה והתחדדה ומתוך כך הופק מסמך דמות הבוגר.
  3. אבני הדרך – אבני הדרך הינם הבסיס לתוכנית ההדרכה התנועתית – “הדרך השנתית” אשר מחולקת לפי שבילים שונים במהלך השנה, אבני הדרך באות לידי ביטוי בכל שביל בצורה אחרת. אבני הדרך נבחרו בשיתוף עם רכזים, גרעיןף הורים מתנדבים, וועד מנהל ועוד.

 

אבני הדרך התנועתיות


  • מסורת יהודית


  • כבוד האדם


  • אחריות חברתית


  • ציונות


  • כישורי חיים


  • קהילה